סבל הוא חלק בלתי נמנע מהחיים. הוא עשוי להופיע בעקבות טראומה, אובדן, מחלה או משבר, ולעורר תחושות של פחד, כעס, אשמה, ייאוש וחוסר משמעות. המאמר "Transcending the Self to Transcend Suffering" מציע להתבונן באחת הדרכים שעשויות לסייע לנו לחיות לצד הסבל: היכולת לחרוג, ולו לרגעים, מהעיסוק בעצמנו ולהתחבר למשהו רחב יותר.

המחברים מכנים יכולת זו התעלות מעבר לעצמי (Self-Transcendence). אין הכוונה להתעלמות מהכאב, לביטול הצרכים האישיים או לניסיון כפוי למצוא "את הטוב" במה שקרה. הכוונה היא ליכולת לראות את עצמנו כחלק ממשהו גדול יותר: קשר עם אנשים אחרים, משפחה, קהילה, ערכים, יצירה, טבע, אמונה או תחושת שליחות ומשמעות.

המאמר מציע שלושה נתיבים שדרכם התעלות מעבר לעצמי עשויה לעזור בהתמודדות עם סבל.

להרגיש משהו נוסף לצד הכאב

סבל עלול לצמצם את עולמם של האדם, עד שלעתים נדמה כי אין דבר מעבר לפחד, לכעס או לייאוש. חוויות כמו מוזיקה, יצירה, שהייה בטבע, תפילה, חמלה, קשר אנושי עמוק או שקיעה בפעילות משמעותית עשויות לפתוח מרחב רגשי נוסף.

הן אינן מוחקות את הכאב, אך מאפשרות לחוות לצדו גם חיבור, התרגשות, שקט או פליאה. כך הסבל נשאר חלק מהחוויה, אך אינו בהכרח ממלא את כולה.

להעניק לסבל הקשר ומשמעות

אירועים קשים עלולים לערער את האמונות הבסיסיות שלנו: שהעולם בטוח, שיש סדר בדברים, שאפשר לסמוך על אחרים ושאנחנו יודעים מי אנחנו. במצבים כאלה, האדם אינו מתמודד רק עם מה שאירע, אלא גם עם השבר באופן שבו הבין עד כה את עצמו ואת העולם.

מבט רחב יותר עשוי לעזור למקם את החוויה בתוך סיפור חיים גדול יותר. עבור אדם אחד זו יכולה להיות תחושת שייכות למשפחה או לקהילה; עבור אחר – מחויבות לערך, לאמונה או לדרך חיים. המשמעות אינה הצדקה למה שקרה, ואינה הופכת את הסבל לרצוי. היא עשויה לאפשר לאדם לבנות בהדרגה דרך לחיות עם מה שאירע, מבלי שהאירוע יגדיר את מלוא זהותו.

למצוא סיבה להמשיך לנוע

כאשר אדם סובל, טבעי שירצה להתרחק מהכאב במהירות. לפעמים הדחף הזה מוביל להסתגרות, להימנעות, לניתוק או לשימוש בדרכים שמקלות לזמן קצר אך פוגעות בטווח הארוך.

חיבור למשהו שמעבר לעצמו עשוי להציע כיוון אחר: אדם אהוב, אחריות משפחתית, יצירה, נתינה, שליחות או מטרה שעדיין חשוב לו לקום למענה. לא תמיד מדובר במטרה גדולה או נשגבת. לעתים זו מחויבות פשוטה ויומיומית שמזכירה לאדם כי הוא עדיין קשור לחיים.

לא להישאר לבד

כאשר אנחנו פונים אל האחר – מבקשים עזרה, מעניקים תמיכה, משתפים או פועלים יחד, אנחנו מחזקים גם את תחושת השייכות שלנו. המאמר מציע שהתעלות מעבר לעצמי יכולה לעודד קרבה ועשייה למען אחרים, וכך לסייע בבניית רשת של קשרים ותמיכה. קשרים אלו הם משאב משמעותי במיוחד בתקופות של טראומה ומשבר.

חשוב לציין שזהו מאמר תאורטי, ולא מחקר שבחן טיפול מסוים. הוא אינו טוען שהתעלות מעבר לעצמי היא פתרון לסבל, אלא מציע מסגרת להבנת האופן שבו חיבור למשמעות, לערכים ולאנשים אחרים עשוי לסייע לנו לשאת אותו.

אולי הרעיון המרכזי במאמר הוא שלא תמיד מתגברים על הסבל בכך שמצליחים להעלים אותו. לעיתים תנועה נפשית מתחילה כאשר העולם הפנימי מתרחב, וכאשר לצד הכאב מתפנה בהדרגה מקום גם לקשר, למשמעות ולחיים שממשיכים להתקיים.

להורדת המסמך המלא (PDF) · לקריאת המאמר המקורי באנגלית

מקור: המסמך שרועי שלח, מבוסס על Ge, B. H., & Yang, F. (2023). Transcending the Self to Transcend Suffering. Frontiers in Psychology, 14, 1113965.